קטגוריה: פלאי הטכנולוגיה

איך להתנתק מפייסבוק בשלושה צעדים

אלגוריתם מאת עידו עברי. האלגוריתם מנוסח בלשון נקבה, אך מיועד לנשים ולגברים במידה שווה.

כנסי לפייסבוק
תעשי לוג אאוט
ואז כשמופיע הטופס, פשוט אל תתחברי

Log out

Log out. Image by Monty VanderBilt, Flickr.

 

 

מודעות פרסומת

איך כותבים OMG בעברית?

בשנה הראשונה בה גרתי בירושלים, הצפירות של כניסת השבת העכירו את שלוותי ולרוב חירבו את השנ"צ של יום שישי. כשאני שומעת צפירה שלא ביום זיכרון, תודעת הקטיושות שלי מתעוררת ומבקשת איזה מחסה, או שקט. עם השנים התרגלתי. אני אפילו יודעת שיש שתי צפירות: אחת בערך שעה לפני ואחת עם כניסת השבת. האזעקה העולה ויורדת אתמול אחרי הצהריים הייתה אחרי שתי הצפירות האלה. היה ברור שזה לא כניסת שבת. כלומר: התרעה על ירי טילים. רקטות. וואט אבר. לעזאזל. להמשיך לקרוא

ליקוי ירח בעיסאוויה

היה כתוב על זה בעיתונים, וגם אמרו ברדיו. בשבת אחרי הצהריים צפוי ליקוי ירח. הליקוי יתרחש בזמן שקיעת השמש וזריחתו של הירח, בערך ב-16:30. נשמע מעניין, וגם משתלב יפה עם סיבוב ההליכה שלי בשבת אחרי הצהריים. אמרו שיראו את זה טוב בכיוון צפון מזרח. הלכתי לכיוון הסינמטק ופניתי לרחבה שליד טחנת הרוח בימין משה (למה לרדת את מה שצריך לטפס אחר כך, כשאנחנו מסתכלים על משהו שנמצא במרחק אלפי קילומטר…)

במקום הסתובבו כמה אנשים עם מצלמות, וגם התיירים הרגילים. היה קר. אור חם ויפה נח על הר הבית והעיר העתיקה. היה קר נורא, קור חד וצלול. ירח לא היה. התחלתי לדבר עם אחד המצלמים. מסתבר שקוראים לו גיא, ושיש לו מחר מבחן בכלכלה. הוא רצה רק לקפוץ לכמה דקות מתי שאמור היה להיות שיאו של הליקוי, לקחת תמונה או שתיים ולחזור ללמוד. חשבנו שאולי העיר העתיקה מסתירה את הליקוי, שהירח כבר עלה מאחוריה. אמרתי שבטח רואים את זה יותר טוב מהר הצופים. יש משם תצפית טובה לצפון מזרח. מסתבר שלגיא יש אוטו. מצד שני, יש לו מחר מבחן בכלכלה. מצד שלישי, ליקוי ירח ייראה בבהירות כזאת שוב בישראל רק בעוד כמה שנים. יאללה, נוסעים להר הצופים.

הדורמיציון באור שקיעה. יפה מאוד אבל לא ליקוי ירח

להמשיך לקרוא

דיאטת אינטרנט וצום פייסבוק: חוויות ומסקנות

ביום חמישי, 21/7 בשעה 15:30 בערך, עדכנתי הודעת "מחוץ למשרד" בדוא"ל של העבודה, העפתי מבט אחרון בפייסבוק, צייצתי ציוץ קטן של שחרור קיטור וכיביתי את המחשב, בדרכי לחופשה של עשרה ימים. להמשיך לקרוא

ספריה – שפע מאורגן היטב

אני מאוד אוהבת ספריות, מאז שהייתי ילדה. משהו בשפע הזה, המאורגן היטב, קוסם לי עד מאוד. סבתי, מרים נאמן ז"ל, היתה הספרנית של בית חנה סנש בשדות ים. בחופשות היינו באים לבקר אותה בספריה. אהבתי הריח הזה, של דפים ישנים ועטיפות ניילון, שולחן העבודה המסודר עם העטים והכרטיסיות, והלוח הירוק שסבתא צבעה על אחד הקירות ואפשר היה לצייר עליו עם גירי לוח.

בפעם הראשונה שהגעתי למשרדי "אקס ליבריס" התאהבתי בתמונות הספריות שהיו תלויות בכניסה. צילומים של מדפי ספרים עתיקים ועבי כרס בספריה גדולה וחרישית. היום הן כבר לא שם, במסגרת עיצוב ומיתוג מחדש. חבל. להמשיך לקרוא

לבהות ולהיות

אני יושבת בבית קפה ברח' 18 בשכונת אדמס מורגן בוושינגטון די.סי..

בחלל הגדול יחסית פזורים שולחנות גדולים (ממש, כאלה שמתאימים לפינות אוכל משפחתיות)  ופינות ישיבה עם כורסאות מזמינות. סביבם יושבים אנשים, חלקם בקבוצות, חלקם לא מכירים. הרבה מהלקוחות יושבים עם לפטופים, וגם התפריט מזמין אנשי לפטופים – מנות קטנות שנוח לנשנש ליד המחשב. פטפוט עליז נשמע בחלל בית הקפה. אני יושבת לשולחן גדול ופני אל הרחוב. מעבר לכביש חנות קעקועים ומסעדה של מטבח מערב אפריקאי. להמשיך לקרוא