הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה"

אם אתם ירושלמים והתאריך הזה, 30/4, מצלצל לכם מוכר, אולי זה מההודעה הלאקונית של "בית המוסיקה" – זה התאריך האחרון לממש שוברי מתנה. מחר הם סוגרים

"בית המוסיקה" היא חנות עצמאית למוסיקה, בעיקר דיסקים אבל לא רק, וסגירתה היא כנראה חלק מסיפור גדול יותר מאשר הסיפור שלה עצמה. חיבבתי אותה מאז ימי הראשונים בירושלים: המגוון העצום, הצוות הידעני אך לא מציק, השטיח האדום, ההופעות החיות מדי פעם. עם זאת, היא בהחלט לא חלק מהיומיום שלי.

הלכתי לשם לפני כשבועיים, היא נמצאת בצד הדרך שלי הביתה מהעבודה. בשבועות האחרונים כל המלאי נמכר בהנחה של 25%, ספרי תווים לחליל צד אולי אפילו יותר (לו רק הייתי בוחרת אחד… אבל תווים של הסיציליאנה של פורה כבר יש לי, וכל השאר נראו קשים מדי). חיפשתי הפתעות או הזדמנויות. הרי כל מה שיש כאן קיים וזמין אונליין, באופן חוקי יותר או פחות. אני כאן בשביל חוויה סנטימנטלית, אולי הכרת תודה של פרידה.

חיפשתי שמות של זמרים ובעיקר זמרות שאני אוהבת, אבל אף פעם לא חשבתי לקנות דיסק שלהן, שיהיו לי "כובע משונה ולא מתאים" מהשיר "אל תקנה לי ורד". הדיסקים היו מסודרים בסדר אלפביתי של שמות היוצרים או המבצעים ובקבוצות: לועזיים באנגלית, לועזיים אחרים (מה שנקרא "מוסיקת עולם"), ישראליים, וכמובן כל הקלאסיים במקום משלהם, תופסים למעשה הכי הרבה נפח בחלל החנות.

דפדפתי, חיפשתי ומצאתי: קרול קינג. לא נותר טאפסטרי אחד לרפואה. למעשה, נשאר רק עותק יחיד מדיסק הופעה משותפת שלה ושל ג'יימס טיילור. שמחתי בו. דיסק וגם DVD של ההופעה, הרבה שירים יפים, שני מוסיקאים שמנגנים ושרים יחד בהרמוניה וקולות חמים.

לקחתי אותו איתי. גם בשביל השירים וגם בשביל הנוסטלגיה הסנטימנטלית: בערב ההוא קניתי את הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה".

אם תבואו היום, אולי עוד תמצאו אוצרות. אפשר גם להגיד לצוות שאתם מצטערים שהם סוגרים. הם שמעו את זה כבר הרבה פעמים, אבל נראה לי שזה נעים להם לדעת. מחר, יתחילו להחזיר מה שאפשר לספקים ואת השאר – בוודאי ימכרו בכמויות גדולות.

והשטיח האדום, מה יהיה עליו? כנראה אבק, ואח"כ אולי צעדי רגליים חדשות.

דף הפייסבוק של בית המוסיקה עדיין פעיל, אפשר לתת לייק.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הדיסק האחרון של קרול קינג ב"בית המוסיקה"

  1. DoMinorEffect

    כתבת יפה. זאת היתה חנות מקסימה, אבל באמת שבתצורתה האחרונה לא היה לה סיכוי לשרוד (ואיכשהו נדמה שהיא הרימה ידיים). בן שלו כתב היום תיעוד מנבכי החנות, וקונה אחת סיפרה על הצער שלה בסגירת החנות מכך שהוא מסמל "אובדן ערך".
    לא מזמן כתבתי עליהם בעקבות דיסק אחד שהכרתי דרכם:
    http://goo.gl/ochzO
    נראה לי שהיתרון של חנות מוזיקה בעידן הנוכחי יכול להיות תוך שילוב אלמנטים חינוכיים – הרצאות, קורסים, שיעורים, יצירת ג'מים. להפוך את המקום לזירה שוקקת של אנשים, לא של מוצרים.

    1. מעין אלכסנדר מאת

      תודה, גם אתה כתבת יפה… המודל שלך לחנויות מוזיקה מזכיר את זה של חברות / אנשי מקצוע שמתפרנסים מתוכנה חופשית: התכנה אינה עולה כסף, מתפרנסים משירותים מסביב.
      ואולי זה גם קשור לזה שיש לנו היום פחות סבלנות לתקליטים / דיסקים, בקושי ליצירה מוזיקלית של יותר מ-3 דקות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s