דיאטת אינטרנט וצום פייסבוק: חוויות ומסקנות

ביום חמישי, 21/7 בשעה 15:30 בערך, עדכנתי הודעת "מחוץ למשרד" בדוא"ל של העבודה, העפתי מבט אחרון בפייסבוק, צייצתי ציוץ קטן של שחרור קיטור וכיביתי את המחשב, בדרכי לחופשה של עשרה ימים.

הסיפור כולו בראשי פרקים. בהשראת http://thingsorganizedneatly.tumblr.com/

החופשה הוגדרה כ"חופשת כתיבה" לעבודה על ספר שאני כותבת ועובדת עליו כבר כמה זמן (די הרבה זמן). איכשהו, היה לי ברור שהחופשה צריכה לכלול התנתקות מהאינטרנט. הצורך בפנאי ובפניוּת לכתיבה, הצטרף לתחושה של עומס כבד של עבודה, ועייפות או פזירות-נפש כתוצאה מצריכת אינטרנט מוגברת מזה כמה שבועות. שקלתי לנתק את המודם שלי בבית, ולמסור למשמרת (ותודה ליונתן על התמיכה ושיתוף הפעולה). אבל זה נראה לי קצת מוגזם. החלטתי לא להיות בכלל בפייסבוק (מאוד מתאגר) ורשתות חברתיות אחרות (לא בעיה), לא לקרוא מיילים של העבודה (בכייף!) ולצמצם את צריכת האינטרנט שלי לשעה וחצי עד שעתיים ביום.

התזמון לא היה אידיאלי, בלשון המעטה. בחוץ התחילו לקום אוהלים, קריאות "העם! דורש! צ-דק חב-ר-תי!" עברו ליד הדירה שלי בדרכן לבית ראש הממשלה, זה או אחר, ברחביה. בשלב מסויים, אי אפשר היה שלא להיות בפייסבוק, כי הכתבות באתרי החדשות, הפוסטים בבלוגים, וגם כמה הודעות במייל הפרטי היו מלאות הפניות לשם. שם קרו החדשות של המחאה.

ההתנזרות אמורה היתה להיות של קצת יותר משבוע, ובסופו של דבר היא לקחה שבוע ממש. חזרתי יותר מוקדם משתכננתי, בעיקר כדי להצטרף למחאה, וגם כדי לתקשר עם אנשים כפי שאני רגילה. שבוע זה מספיק זמן להתרשם ולסכם את החוויה:

יש חיים מחוץ לפייסבוק. ניצלתי את ההזדמנות לדבר על המצב על אנשים שלא בפייסבוק. למשל, ההורים שלי.

כשלא משתמשים בפייסבוק, מתפנה פתאום הרבה זמן בחיים. זה כייף שיש זמן פנוי לדברים אחרים. למשל, קראתי את "הארי פוטר ומסדר עוף החול". לא בלתי אקטואלי בימים אלה…

בשביל להקשיב לעצמי, צריך לפעמים להקשיב קצת פחות לאחרים. ההקשבה המתמדת בעוצמה נמוכה לרשתות חברתיות ובכלל לאינטרנט, מחרישה קולות פנימיים.

כשחזרתי, הניוזפיד היה כמובן מפוצץ. לעבור על כולו – ברור שאי אפשר. מצאתי שיש כ-5 א/נשים, שעברתי על הפרופיל שלהם והתעדכנתי תוך כמה דקות במצב. אני ממליצה לכם בחום למצוא כאלה, ולהשקיע יותר זמן בהקשבה להם. זאת חשיבה קצת טוויטרית, אבל תרשו לעצמכם ליישם אותה גם בפייסבוק.

כשזה מצטבר במשך שבוע, מתחדדת ההבנה: אני אף פעם לא אספיק לקרוא הכל. וזה בסדר. צריך לבחור ולהעדיף.

כשרוצים לחזור – אפשר לעשות את זה בלי בעיה. חוזרים לעניינים תוך כמה דקות. ותמיד יש דברים חדשים.

אי אפשר לקרוא / לשוחח על המחאה החברתית הנוכחית בלי להגיע לפייסבוק.

פייסבוק באמת עוזר להתארגן. לא נראה לי שמחאה בהיקף כזה היתה קורית ללא פייסבוק.

מהפכות לא קורות ביום. במהלך אותו שבוע, ניחמתי את עצמי שאם זה רציני, יישאר עוד גם בשבוע הבא. ואכן, כך היה.

בשבוע שלאחר מכן, כשכן רציתי להיות מחוברת ומעודכנת, החיבור שלי לאינטרנט בבית עשה צרות. הרגשתי חצי נכה, מתוסכלת ומאוד לא מרוצה מהשירות של הוט. אבל על כך, אולי, בפוסט אחר.

ואלו עיקרי הדברים

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “דיאטת אינטרנט וצום פייסבוק: חוויות ומסקנות

  1. פינגבק: ניקוי רעלים דיגיטלי: איך מתנתקים ואיך חוזרים לרשת | אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי | מעין אלכסנדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s