Like זה כמו…

בסרט "הרשת החברתית" (ותודה ל"רוח חדשה" על הקרנת טרום הבכורה שארגנו בסינמטק), מוצגת סצנה שמתארת איך נכנס הrelationship status לפייסבוק. חבר של מארק זאקרברג (כן, ככה הוא קורא לעצמו) שואל אותו על חברה משותפת ואם יש לה חבר.

זה בסך הכל פתרון מאוד נוח ועוקף קשיי תקשורת: במקום לשאול בזהירות, לנסות לברר, לחפש רמזים – פייסבוק מאפשרת להגדיר במדויק, מתוך מילון סגור – ואז קל לדעת.

מעניין איך ה"לייק" נכנס לפייסבוק. הרי בעולם האמיתי אנשים לא מגיבים על משהו שמספרים להם במילה אחת: אהבתי. או שכן. ממתי? אולי מאז המחווה בפייסבוק?

הלייק הוא רגש בינארי.

או שאת לייק או שלא. (יש גם את הדיסלייק, אבל הוא לא חלק מובנה מהמערכת והוא לא מרחיב הרבה את האפשרויות. אז יש לנו עכשיו 3 ערכים. יופי.) הוא לא ביקורת בונה. הוא לא פותח או מפתח שיחה.

אם סימנתי לייק על משהו, אני אוכל לראות מי עוד סימן והגיב (דרך אגב, אני לא מקבלת על זה הודעות למייל אלא רק רואה בעדכונים בתוך פייסבוק. אולי זה משהו בהגדרות. זה די נוח). יש לציין שה"לייק" מתאים מאוד לדפים בפייסבוק, הרבה יותר מ"Fan" שסתם עשה רוח.

אבל יש דברים שלא מתאים לסמן עליהם לייק. למשל סטטוסים מחברות של "אני חולה עייפה חצי מתה והילדים חולים גם", כמו גם אסונות טבע, מוות, צער, או התבטאויות חשוכות של נבחרי ציבור שהייתי רוצה להעיר את תשומת הלב אליהם – אבל בטח שלא ללייקק.

לבת של חברה שלי יש בובה אנתרופוסופית שאני אוהבת. אין לה פנים והיא מאפשרת לילדים שמשחקים איתה למצוא ולשקף בה כל מיני רגשות. ה"לייק" הוא קצת כמו החיוך הקבוע על בובות פלסטיק כאלה ואחרות. הוא לא נותן לנו הרבה אפשרויות.

התרגום הרשמי של פייסבוק ל"לייק" הוא "אהבתי". אבל למילה "לייק" יש משמעות נוספת בעברית, והיא 'כמו'. אתמול ענת מגל פרסמה תמונה של תרגום לעברית דרך ערבית – וזה התרגום שמתקבל בו ל"לייק".

האצבע המונפת מעלה מסמנת שזה סבבה להיות כמו אחרים. בסרט ההוא מודגשת האקסקלוסיביות שהיתה בפייסבוק בהתחלה. אי אפשר היה להירשם אם לא היתה לך כתובת בהרוורד. והיום היא המקום שכו-לם נמצאים בו.

כשאני מסמנת לייק אני אומרת שאני כמו אחרים. עונה כהד, בלי לתרום משהו לשיחה מלבד הנוכחות שלי והאפשרות להעביר הלאה מידע דרכי: חברים שלי יראו שסימנתי לייק, ועם עוד כמה חברים יחד – אולי נשפיע על משהו להיכנס לניוזפיד של מישהו אחר.

אני מסמנת לייק לפעמים. אם אני רוצה לאותת למישהו שקראתי את מה שכתב, להעלות את הדירוג של זה בניוזפידים אבל לא בא לי לשתף (והרי ה-Excerpt Reader  אמר ש: To Share is to Über Like) ולפעמים אני מסכימה עם משהו שמישהו כתב כתגובה לפרסום ובגלל שבפייסבוק אי אפשר לחייך ולהנהן בראש- אני מסמנת לייק.

מצד אחד הוא נעשה נפוץ יותר. הנה, גם wordpress.com אמצו אותו בחום. מצד שני, בפייסבוק בוודאי מבינים שהוא מגביל ומצמצם את השיחה והפעילות ולכן מצרים את צעדיו.

בקרב צעירות (וצעירים) בנות גילי (פחות או יותר… ועוד פחות) ה"לייק" שהשתרבב לשפה האנגלית, בעיקר אמריקאית, תורגם ל"כאילו…" , כמו בסרטון הבא:

אני משתמשת יותר מדי במילה הזאת. לפעמים כדי להרוויח זמן לחשוב, לפעמים במקום מילים אחרות: 'כמו', 'למשל', 'לדוגמה' או שתיקה של רגע.

אולי, בסופו של דבר, הלייק בפייסבוק הוא גם סוג של כאילו, בעצם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s