דברים שפעם חשבתי על בלוגים והיום אני יודעת שלא

בלוג זה יומן רשת
פעם חשבתי שבלוג זה יומן בסגנון "יומני היקר", ולא הבנתי למה שמישהו ירצה להוציא אותו מהמגירה ולכתוב באינטרנט. אחרי זה דפדתי בישרא, וגיליתי את הקסם שבכתיבה אישית בשם בדוי. אחרי זה הבנתי שבלוג הוא יומן במובן של אוסף רשומות, כמו הקפטנ'ס לוג במסע בין כוכבים. בלוג יכול להיות יומן, אבל הוא יכול גם להיות טור של מאמרי דיעה, ובמה או מסגרת ליצירה, ואתר ארגוני. בלוג הוא גוש פלסטלינה וכל אחד יכול לעשות בו כרצונו.

נורא קל לפתוח בלוג. זה ממש פשוט
נכון, התהליך הטכני עצמו לא מסובך, והוא הולך ונהיה קל יותר עם השתכללות הכלים הטכנולוגיים ועם הנסיון. אבל פתיחת בלוג באינטרנט דורשת גם פתיחת איזו צורת חשיבה חדשה. על מה אני אכתוב? ואיך? וכמה? והאם להזדהות בשמי המלא, האמיתי? ומה עם התגובות? מה אם יהיו, ומה אם לא יהיו? זה לא קל לענות על השאלות האלו, וזה לא קל לקחת את כל עשרות הדברים שיש לי לומר ונשמעים כל כך יפה בראש שלי ולנסח לכתיבה בבלוג.
כמעט כל הבלוגים שאני מכירה שנפתחו באופן ספונטני, לא החזיקו מעמד הרבה זמן. בלוגים שנהרו ולו הריון קצר של כמה ימים, שהושקעו בהם מחשבה תחילה ולבטים מחזיקים מעמד טוב יותר.
יש את החוק הזה בפיזיקה, שיותר קל לגרום לדברים לנוע מאשר להחיל להזיז אותם. בבלוגים זה כמעט להיפך.

אני אעזור לך, אני אפתח לך בלוג.
אם את רוצה לעזור למישהו לפתוח בלוג, קחי נשימה עמוקה, שבי לידו בסבלנות ותני לו לפתוח בלוג לבד. את יכולה לעזור בהקשבה ובשאילת שאלות בשלב הלבטים. את יכולה לקרוא, להגיב, להחמיא בלינקים כשזה רלוונטי.
אבל לפתוח למישהו בלוג – זה לא עוזר. חבל על הזמן של שניכם.
אולי ההנחה הזאת נובעת מהאשליה שפתיחת בלוג היא תהליך טכני פרוצדורלי למדי. הכביכול עזרה הזאת יכולה להסיט בקלות את תשומת הלב מהלבטים האלה שהעליתי למעלה. אבל היא לא תענה על השאלות ובטח שהיא לא תכתוב פוסטים בעצמה.

בלוג מעוצב היטב הוא בלוג טוב.
זה לא בלתי-נכון אבל…
זה בדרך כלל פחות חשוב. מה שעושה בלוג לטוב הוא התוכן שלו. אז אם אתם מעצבים גרפיים, צלמים או אמנים חזותיים בתחום כלשהו – העיצוב הוא חלק מהתוכן שלכם וזה חשוב מאוד. אבל אם באתם לבלוג בשביל לכתוב מילים, מה שחשוב הוא המילים. אתם רוצים עיצוב אסתטי אבל שלא ימשוך את מלוא תשומת הלב. אתם רוצים שלאנשים יהיה נוח לקרוא ושיחזרו לקרוא שוב.
אפשר להחליף בפסקה הקודמת את "טוב" ב"מיוחד" וזה עדיין תופס.
ועם כל זה, מישהו יכול להסביר לי למה העברתי כל כך הרבה שעות בעיצוב תמונת הכותרת של הבלוג הזה, ועדיין אני לא לגמרי מרוצה ממנה?!

נורא קשה לכתוב בלוג.
לדאבוני, הופתעתי לגלות עד כמה כתיבה אקדמית היא ז'אנר נוקשה וקשוח, ועד כמה אין לי חוש טבעי אליה, בסוף סמסטר א' של השנה הראשונה ללימודי תואר שני. מהייקו, שהוא לא פחות נוקשה ואולי אפילו יותר, אני מתפעלת כל פעם מחדש. אבל בלוגים הם פלסטלינה. אפשר לכתוב איך שרוצים. כדאי לכתוב משפטים קצרים יחסית וכדאי לשלב קישורים – אבל לא חייבים כלום. אפשר לשלב תמונות או סרטים. אפשר לצטט אחרים. צריך להתרגל לזה, יש היבטים של הסתגלות הדדית – בין הכותב לבלוג ואולי גם בין הכותב לקוראים. אבל זה לא קשה ולא נורא. נראה לי, בינתיים, ששווה את המאמץ.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “דברים שפעם חשבתי על בלוגים והיום אני יודעת שלא

  1. זיגמונד

    "בלוג הוא גוש פלסטלינה וכל אחד יכול לעשות בו כרצונו."

    "בלוגים שנהרו ולו הריון קצר של כמה ימים, שהושקעו בהם מחשבה תחילה ולבטים מחזיקים מעמד טוב יותר."

    פנינים, פנינים =)

    "ועד כמה אין לי חוש טבעי אליה"

    גם אחרי 5 שנים כבלוגר, מתוכן שנה כפרובלוגר, אני עדיין מזדהה עם המשפט הזה, מאוד. כל פעם אני מופתע לגלות כמה לקויה היא הכתיבה שלי, וכמה עוד אפשר לשפר.

    הגעתי דרך הטוויטר של חנן (@hananc), נראה לי שאשאר 🙂
    זיגמונד

    1. מעין אלכסנדר מאת

      מצחיק, בדיוק אתמול הגעתי לבלוג שלך דרך הבלוג של רוני
      באופן אישי, התכוונתי שאין לי חוש לכתיבה אקדמית. בסוגות אחרות אני מרגישה די בנוח ולכן הייתי כל כך מופתעת. גם עם בלוגים לא ממש קל לי, אבל אני מנסה להתמיד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s